עבורו, ההגדרה שמנוע החיפוש של גוגל אינו מושלם, תהיה אנדרסטייטמנט. שהרי לשיטתו, האינטרנט - כולל מנועי החיפוש - יוכל להתקרב לשלמות רק כשיהיה סמנטי. מה זה אומר? הכוונה היא תכונות של הבנה לרשת. החזון הוא שלכל אתרי האינטרנט תהיה שפה אחת וכך הם יבינו אחד את השני.

הדוגמה הכי פשוטה היא כאשר גולש מחפש טיסה, הוא יקבל היום תוצאות של מספר אתרי אינטרנט המציגים טיסות ובכל אחד מהם יצטרך לחפש את הטיסה המבוקשת. ברשת הסמנטית מנוע החיפוש יידע לזהות את הטיסה הספציפית בתוך האתרים השונים. התוצאות גם יוכלו להיות מותאמות לאופיו והקשריו של המשתמש, כך שלא כל גולש יקבל מידע זהה. בנוסף לכך, גם מכשירים שונים יבינו אחד את השני. אינטרנט חושב, אם תרצו.

הטכנולוגיה שאמורה לאפשר "ביצועים סמנטיים" לאתרי האינטרנט בנויה על אלגוריתמים מתמטיים מורכבים ותוכנה שמחוזקת באמצעות AI (אינטליגנציה מלאכותית). כיום, השלב הראשון באמצעותו מנסים לבצע את ההקשרים הסמנטיים היא ע"י התאמה טכנית להגדרת המונחים ולא ע"י מנוע סמנטי אמיתי. לדוגמה, על מנת לקדם את רעיון הרשת הסמנטית, שמכונה גם ווב 3.0, ברנרס לי עומד בראש ארגון הנקרא W3C המנסה לקדם תקינה אחידה באתרי האינטרנט השונים כדי ליצור שפה משותפת בין האתרים. הניסיונות לקידום התקינה נמשכים כבר כ-8 שנים ועדיין אין שיטת עבודה אחידה בין האתרים.

אין ארגונים רבים שקופצים על רעיון התקינה בגלל שהכללים ליישום מסובכים ולכן הרשת הסמנטית נותרת בגדר חזון. יאהו אמנם הודיעה לא מכבר כי תאמץ חלק מהתקנים של ה-W3C, אך קשה לראות את זה משתלב עם הציפיות העצומות של הרשת הסמנטית.

בעוד הרשת הסמנטית מתקשה, הרי שהטכנולוגיות הסמנטיות פורחות והן נמצאות כולן כמעט בשלבי הפיתוח. אחת מהחברות היותר מוכרות היאRadar Networks בה הושקעו למעלה מ-40 מיליון דולר והיא מפתחת את טווין (Twine) - אפליקציה שמטרתה להפוך עבורנו את האינטרנט לסמנטי. חברה נוספת היא MetaWeb המפעילה את מנוע החיפוש הסמנטי FreeBase שזכתה גם היא לאחרונה להשקעה בסך 40 מיליון דולר.

השקעות גם בישראל

ומה בישראל? אפשר לומר כי נרשמה לאחרונה התעוררות בתחום: קרן ההון סיכון גיזה השקיעה בינואר כ-2 מיליון דולר בסטארט-אפ סמנטינט (Semantinet) ומספר קרנות נוספות השקיעו כמיליון דולר בדאטה אסנס (Data Essence) באמצעות חממת הטכניון.

סמנטינט הוקמה ב-2006 על ידי טל קינן וטל מוסקל שאליהם הצטרף עוז ליב (מגו נטוורקס לשעבר). בין המשקיעים בחברה, מלבד גיזה, ניתן למצוא את יוסי ורדי. החברה מפתחת תוכנה שמטרתה ליצור התאמות בין אתרי האינטרנט השונים על מנת שידעו לתקשר ביניהם ובחודשים הקרובים היא צפויה להשיק את גרסת הבטא לתוכנה.

מוסקל טוען שהאינטרנט לא יהיה שלם לפני הפיכתו לסמנטי. "היתרון הגדול בשיטה הסמנטית הוא שאם עד עכשיו הייתי אקטיבי בחיפוש שלי אחר מידע, הרי שהרשת הסמנטית תאפשר לי לקבל את כל המידע ללא צורך בחיפוש. יתרון גדול נוסף הוא שדברים שלא חשבתי לחפש יגיעו אלי".

תקינה מחמירה

היזמים מאמינים כי הרשת הסמנטית לא תצליח להתרומם אם נמתין לתקינה, אך חושבים כי על-ידי פעולות יזומות של חברות סטארט-אפ קטנות יהיה אפשר להגיע לזה. בחברה משווים את המקרה לתקני ה-VoIP, תקשורת קול על גבי האינטרנט, טכנולוגיה שהיתה קיימת אך כולם חיכו לתקינה, עד שהגיעה Skype והפכה את הדיבור באינטרנט לעובדה.

גם הסטארט-אפ דאטה אסנס פונה לפיתוחים ברשת הסמנטית והחברה מעדיפה בשלב זה למקד את עצמה לניצול היכולת של הרשת בתחום המידע המקצועי. אמנון מישור וירון קרסיק שהקימו את החברה הגיעו מתחום המידע העסקי והקימו את החברה מתוך מטרה להקל על תהליך חיפוש המידע. המערכת של דאטה אסנס אמורה לספק למשתמש מידע על פי העדפותיו. לטענתם, שיטות העבודה של גוגל אינן מספקות תשובה נאותה למי שמחפש מידע מקצועי ובחיפוש מידע יש הכרח בשימוש בכלים סמנטיים.

כשמדברים על הרשת הסמנטית רוב היזמים והקרנות נוטים לציין את הטכנולוגיה המורכבת ועד כמה היא תתרום ותקל עלינו את העבודה. אבל אי אפשר להתעלם מהזדמנויות הפרסום הגלומות ברשת. אם הרשתות החברתיות הצליחו לשפר את איכות הפרסום בכך שהוא הפך יותר ממוקד, הרי שהרשת הסמנטית תהפוך את הפרסום להרבה יותר ממוקד מכפי שהכרנו. היא תזהה אותנו, את מיקומנו, את העדפותינו ונתונים נוספים עלינו שעד היום היו חסויים. כך שסביר להניח שחברות הפרסום ימצאו בטכנולוגיה העתידית פלטפורמה איכותית בהרבה עבורן, ולא בטוח שכל המשתמשים ישמחו מכך.

לא בדיוק מתאים למודל של הקרנות

המשקיעים מבינים את הפוטנציאל ברשת הסמנטית, אך מדובר בטכנולוגיה קשה ליישום שלא משתלבת ממש עם צורת ההשקעות של קרנות ההון סיכון. ייתכן שבגלל שמדובר בטכנולוגיה מהפכנית המשקיעים יסכימו לקחת את הסיכון על מנת לראות החזרים גדולים על הכסף.

אהוד לוי, שותף מנהל בקרן ההון סיכון ורטקס שנמצאת בין המשקיעים בדאטה אסנס דרך חממת הטכניון שבבעלותה, טוען ש"הפריחה של הרשת הסמנטית הינה טרנד אך לא מדובר בטרנד סופר חזק. לורטקס אין מדיניות לכוון השקעות אל הרשת הסמנטית דווקא וכל השקעה נמדדת לגופה. כך נעשתה גם ההשקעה בדאטה אסנס".

לוי מציין שכיום יותר מבעבר מגיעות למשרדי הקרן יותר חברות בעלות טכנולוגיות לרשת סמנטית וטכנולוגיות סמנטיות: "יכולת הדיבור בין האתרים היא הכיוון שהאינטרנט הולך אליו. יש הרבה מריבות על היכולת של האתרים לדבר ביניהם והרבה חברות נפסלו מבחינת השקעה מכיוון שהן לא מכוונות מבחינת השקעה לאקזיטים הגדולים".