עם זאת, מוסיף אפרת, "בשיטה כזאת צריך ללמד את המחשב כל פריט וחפץ. הבידול של וירא הוא לגרום למחשב להבין שמדובר בתמונות דומות בלי לדעת שמדובר בסוס או בכל פריט אחר".
הפיתוח של וירא אמור להיות "גוגל הפוך" - כלומר, המשתמש יזין למנוע תמונה, והמנוע יגיד לו מה הוא רואה ויציע תמונות דומות. "נניח שאת עומדת מול מקום מדהים בחו"ל או רואה תמונה של מקום שאין לך מושג מהו", ממחיש אפרת. "את מצלמת, מעלה את התמונה, ומקבלת מידע על המקום. או שלמישהו יש תצלום MRI, והוא רוצה לדעת מה איבחנו במקרה דומה. הוא יכול להזין את התמונה ולגלות מה היה הפתרון".
בעבור חברות המחזיקות ארכיונים ומאגרי תמונות גדולים, מדובר בפתרון שיכול למנוע אובדן תמונות. סוכנות רויטרס, למשל, נתנה לחברה גישה למאגרים המכילים 150 שנות צילום. "רויטרס מאנדקסים כל תמונה", מסביר אפרת, "אבל זו עבודה שעושים אנשים, ואם נעשית טעות בשם, או שאחד הפריטים בתמונה לא אונדקס, התמונה אבודה. לעולם לא ימצאו אותה".
לדברי אפרת, גוגל ויאהו מנסות לעשות דבר דומה - ללא הצלחה. "אף אחד לא הצליח בכך", הוא אומר. "הגענו לזה במקרה. אם הייתי גוגל, הייתי מת שיהיה לי כזה". בינתיים, המוצר של וירא נמצא בגרסת ניסוי המופעלת במאגרי תמונות סגורים. החברה גייסה 750 אלף דולר, בין השאר מהקרנות ורטקס, בטרי ונצ'רס ופרוסיד.
בחסות החוק
סטארט-אפ אחר,
פיקסקאוט (
PicScout), תוקף את תחום התמונות מזווית שונה. אם אתם נמנים עם המיעוט הכותב בלוג, ודאי התחשק לכם מדי פעם לקשט אותו או את האתר שלכם בתמונה; אלא שבניגוד לאתרי חדשות מבוססים, המנויים על מאגרי תמונות גדולים ומעסיקים צלמים, רוב הבלוגרים אינם יכולים להרשות לעצמם את התענוג. התוצאה, לעתים קרובות, היא שימוש בתמונה ש"הושאלה" מהרשת, ולבלוגר אין מושג מיהם בעליה ואם השימוש בה חוקי. גם אם רוצים לבקש את רשותו של הבעלים, לרוב קשה להגיע אליו.
סקרים שערכה פיקסקאוט העלו כי גולשים יעדיפו להשתמש בתמונות חוקיות. כך נוצרה האפליקציה PicApp, המאפשרת לבלוגר או לבעל אתר להשתמש בתמונה מתוך מאגרים מקצועיים בתמורה לשטח פרסום - כך שמתחת התמונה יופיע קישור (לינק) ממומן. עד לאחרונה היה המוצר בניסוי (בטא) סגור, ובחברה אומרים כי ההיענות היתה גבוהה.
מוצר נוסף של פיקסקאוט נועד לשמור על זכויות יוצרים. אם אתם חוששים כי ישתמשו ביצירותיכם בלי הסכמה, תוכלו לקבל התראה בכל פעם שבה "נגנבת" תמונתכם לרשת, גם אם הוכנסו בה שינויים בתוכנות כמו פוטושופ. בחברה מדגישים כי המוצר אינו מיועד למטרות אחרות, כמו להורים המעוניינים לבלוש אחר ילדיהם ולגלות היכן מתגלגלות התמונות שלהם.
תמונות בארנק ולא נסיים בלי קצת קניות. האתר
like.com, הנחשב בעל מנוע החיפוש הוויזואלי הראשון, מציע מאז סוף 2006 דרך מתוחכמת לחיפוש מוצרים ולהשוואת מוצרים.
במקום להקליד "נעליים", האתר מציע לגולש להעלות תמונה של נעליים ולקבל תוצאות של נעליים הדומות להן בפרמטרים כמו צבע או גובה העקב. הגולש מקבל גם את המחיר ואת הכתובת שבה נמכר המוצר. אם ראיתם נעליים מדהימות על שרה ג'סיקה פארקר, תוכלו להזין את התמונה ולקבל את כתובת החנות המוכרת אותן.
החיפוש הוויזואלי ישמש בעיקר לקניות
>> שוק החיפוש הוויזואלי נמצא עדיין בחיתוליו. מושקעים בו משאבים מצד רוב השחקניות הפעילות בתחום החיפוש - ובהן גוגל, מיקרוסופט, יאהו ויצרניות הסלולר, השואפות לפתח מנוע חיפוש סלולרי שהיישום המרכזי שלו הוא קניות.
החיפוש הסלולרי אמור לאפשר למשתמש לצלם חפץ בחלון ראווה, ואז לסרוק אתרים ולהציע את החנות הקרובה ביותר המוכרת אותו במחיר הנמוך ביותר. שכלול המצלמות בטלפונים הסלולריים מגדיל את פוטנציאל השוק של מנועי החיפוש האלה, מכיוון שהוא מעלה במידה משמעותית את כמות התמונות המועלות לאינטרנט. כיום מוערך מספר התמונות ברשת ב-7 מיליארד.
בחברת וירא מדברים על יישום אפשרי נוסף למערכת: בשבוע האחרון חיפשו אחר רוכב טרקטורון שצולם בים לאחר שדרס ילדה. הוא אותר על ידי גולשי רשת חברתית ששלחו את הכרטיס שלו למשטרה. אנשי וירא אומרים שמנוע חיפוש ויזואלי היה מאתר את הכרטיס מיד.
